כבר כתבתי כמה וכמה פעמים שפסח אצלי מתחיל להתבשל כבר בתחילת החורף.
בט”ו בשבט אני כבר ממש שם.
עמוק בתחושת פסח.
בתוכניות. בתוצרת. בתכנונים איך להגיע ולאן.
או בקיצור – איך ומתי להפגיש אותך עם היצירה שבשלה.
יחד עם זאת אני חיה את הלוח שנה כאן ועכשיו במעגל השנה היהודי.
חווה את החגים. ואת ההתרגשויות מהם. ואת ההכנות הטבעיות לקראתן –
אם זה תחפושות, משלוחי מנות, או נקיונות.
אז ברגע הזה,
אני גם בפורים. וגם בפסח.
מין פיצול כזה.
חצי מהבית נקי. (כי תכף למי יהיה זמן להתייחס לבית?)
והחצי השני אפוף בקמח עם ההכנות לפורים.
והראש. והיד. אתכן. בהכנות לקראת מכירות פסח.
ופתאום עלו בי מחשבות.
שמעניין שפורים – שענינו התחפשות. והסתתרות. ושימוש בבגד כהסתרה וכגילוי.
בא לפני חג פסח, שבו כל אישה מתקשטת בבגד שיבטא אותה. שיגלה אותה.
חג אביב שאנו פושטים מעלינו כמה שכבות ומגלים את הפשוט.
שמחג שכולו הסתרה וגלוי הניסתר והצפון.
אנו עוברים לחג שכולו גילוי.
גילוי אלוקי. גילוי הגאולה. גילוי העם שלנו כעם. גילוי היפה והנקי. הזך והטהור.
וגם כאן. וגם כאן אנו מבטאים את זה בבגדים. בהתלבשות.
(פתאום בא לי להכין גם קולקצית תחפושות… אולי גם זה יגיע:)
שיהיה לכן חג פורים שמח
ושנזכה לגלות את הנסתר. ולגלות את הגלוי.
ותתלבשו יפה יפה. כמו שאתן!
רותה
